בס''ד
''אמר הקב''ה לישראל, מכל הקורבנות שאתם מקריבים לפני, אין חביב עלי כקטורת''
''ישימו קטורת באפך וכליל על מזבחך, להודיעך כמה קטורת חביבה, אמר רבי יצחק בן אליעזר, תדע לך שנעשה המשכן וכל כליו, ושחט את הקורבנות, והקריבו, וערך על המזבח וסדר את השולחן ואת המנורה ואת הכל, ולא ירדה שכינה עד שהקריבו את הקטורת''
''ועשית מזבח מקטר קטורת, מהו קטורת, קדושה, טהרה, רחמים, תקווה.
(מדרש תנחומא, תצוה).
חביבות יתירה נודעת לקטורת, יותר מכל הקורבנות כולן. הקטורת שנקרבה פעמיים ביום על מזבח הזהב.
בדברי הזוהר הקדוש והמדרש, מבואר שחביבות היתרה של הקטורת על פני כל הקורבנות, שאמנם שניהם עולים לנחת רוח לפני הקב''ה. אלא שהקורבנות עושים נחת רוח בכך שהם מרצים לפניו לשכך את כעס העבירות. אבל השמן שבמנורה וקטורת הסמים, באים אך ורק כדי לעשות נחת רוח לפני הקב''ה, ואינן באים על איזה חטא או עוון- אלא לשמחה גמורה.
מזבח העולה אשר עליו היו מקריבים את הקורבנות, היה מוצב בחצר המקדש, ואילו מזבח הקטורת, היה מוצב בפנים, בתוך ההיכל, לפני ארון ברית ה'.
המגפה נעצרה על ידי הקטורת.
הכהן הגדול היה נכנס פעם בשנה ביום הכיפורים, לפני ולפנים לבית קדשי הקדשים והיה מקריב קטורת.
בעוונותינו חרבה ירושלים ושמם בית מקדשנו ואין אנו יכולים להעלות קטורת כמצווה בתורה. אך אין כוחנו אלא בפה, שיהא שיח שפתותינו חשוב ומקובל ומרוצה, בעת עסקנו בתורת הקטורת, כאילו הקטרנו קטורת על מזבח ה' במקומו, במועדו וכהלכתו.
''אמר דוד לפני הקב''ה, ריבונו של עולם, כשהיה בית המקדש קיים היינו מקטירים לפניך קטורת, עכשיו אין לנו לא מזבח ולא כהן גדול, תקבל תפילתי ותקרע הרקיע ותכנס תפילתי, לכך אמר: תיכון תפילתי קטורת לפניך, משאת כפי מנחת ערב''. (שוחר טוב, תהילים).
''אמר הקב''ה לישראל, אע''פ שבית המקדש עתיד להיחרב והקורבנות בטלים, לא תשכחו עצמם לסדר הקורבנות, אלא היזהרו לקרות בהן ולשנות בהן, ואם תתעסקו בהן אני מעלה עליכם כאילו בהקרבת הקורבנות אתם עוסקים'' (תנחומא).
חכמים הפליגו בעוצם מעלתה וסגולותיה של אמירת ועיסוק בתורת פיטום הקטורת, ובמיוחד הזוהר הקדוש; ''אמר רבי שמעון, אם בני האדם היו יודעים כמה חשובה היא מעלת מעשה הקטורת לפני הקב''ה, היו זהירים בה, ונוטלים ומעלים כל מילה ומילה ממנה על ראשם ככתר של זהב. וכל מי שרוצה להיות נזהר ומשתדל במעשה הקטורת, ואם יכוון בה בכל יום יהיה לו חלק בעולם הזה ובעולם הבא. ויסתלק המוות ממנו ומן העולם, וינצל מכל הדינים שיש בעולם הזה, מדברים רעים ומדינה של גהינום ומדינם של מלכויות זרות'' (זוהר ויקהל).
''דבר זה הוא גזירה קיימת לפני הקב''ה, שכל מי שמתבונן וקורא בכל יום את מעשה הקטורת, ינצל מכל מיני כישופים שיש בעולם, ומכל מגעים רבים, ומהרהורים רעים, ומדינים רעים וממוות, ולא יינזק כל אותו היום, כי הצד האחר (הטומאה) אינה יכולה לשלוט עליו. וצריך שיכווין בו''. (זוהר חדש).
מעשה שמביא הזוהר הקדוש בעניין, אשר גילה אליהו הנביא זכור לטוב, איך עוצרים המגפה ומסירים את המוות ע''י אמירת הקטורת בציבור ובכוונת הלב: ''אמר רבי פנחס, פעם הייתי הולך בדרך, ופגשתי להזכיר חובותיו של אדם, הרי בזמן שיזכירו בני אדם הקרבנות המוזכרים בתורת משה ויתנו לבם ורצונם בהם, יזכרו כולם לטובה''.
''ועוד, בזמן שפרצה מגפה בבני אדם, אז, גזרה וכרוז יוצא על כל צבא השמים, שאם יבואו בני ישראל בארץ, בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ויאמרו בנפש חפצה עניין הקטורת שהיו להם לישראל, יתבטל המוות מהם'' (מדרש הנעלם).
בזמן דור המדבר כאשר פרצה המגפה, אז אמר משה אל אהרון קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטורת. אהרון הכהן רץ אל תוך הקהל, והנה החל הנגף בעם; ''ויעמוד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה''.
ומן הזוהר אנו למדים כי הדברים אמורים גם באמירתה; ''סימן זה נמסר בידנו, שבכל מקום שאומרים בכוונה וברצון הלב מעשה הקטורת, אין שולט דבר ומגפה במקום ההוא, ולא יהיה ניזוק אותו המקום, ואין יכולים שאר האומות לשלוט על המקום ההוא''.
עניין אמירת הקטורת בכל יום (מהזוהר):
''במקום ההוא שלא מזכירים בכל יום מעשה הקטורת, הדינין שלמעלה שורין בו, ומיתות ומגפות רבות יש בו, ואומות אחרות שולטין עליו, דכתיב ''קטורת תמיד לפני ה''', שפירושו, תמיד היא עומדת לפני הקב''ה יותר מכל עבודות אחרות, כי חביבה היא מעשה הקטורת, והיא יקרה וחביבה לפני הקב''ה מכל העבודות ורצונות הטובות שבעולם''.
מעלת הקטורת ועניין אמירתה, לומר פעמיים בכל יום (מהזוהר):
''בוא וראה, זה האדם שהדין רודף אחריו, הוא צריך לאמירת מעשה הקטורת, ותחילה צריך לשוב בתשובה לפני קונו, אז הקטורת היא סיוע שיסתלקו הדינים ממנו, ובזה ודאי מסתלקים הדינים ממנו, אם הוא רגיל בזה להזכיר את מעשה הקטורת שתי פעמים ביום בבוקר ובערב, דכתיב קטורת סמים בבוקר בבוקר, וכתיב בין הערביים יקטירנה, הרי שהקטירו את הקטורת בבוקר ובערב, כמו כן צריך לקרוא פרשת הקטורת בבוקר ובערב, וזהו קיום העולם תמיד, דכתיב קטורת תמיד לפני ה' לדורותיכם, פירוש אפילו שאין מקדש ואין מזבח, עם כל זה בכל דור ודור יעלה לרצון קריאת פרשת הקטורת לפני ה', ודאי הוא קיום של העולם למטה''.
סגולה לעושר
כהן אשר הקטיר קטורת היה מתעשר בזכותה. לפיכך תיקנו בבית המקדש שכל כהן יקטיר רק פעם אחת כדי לזכות גם את חבריו הכוהנים לעשירות. שנאמר בגמרא: '' מעולם לא שנה בה אדם, מאי טעמא, אמר רבי חנינא, מפני שמעשרת'' (מסכת יומא, דף כו.)
עניין קריאת הקטורת מתוך קלף כשר כתוב אשורית.
רבנו משה בן מכיר הפליג מאוד במעלת אמירת הקטורת: ''הנה בדבר נקל, יכול האדם להינצל מכמה עניינים גדולים, סוף סוף יהיה קורא אותו בכוונה ובדעת שלמה''.
''החושש עליו ועל נפשו, ראוי הוא להשתדל בכל עוז בענין הזה, ולכתוב כל ענין הקטורת בקלף כשר, בכתיבה אשורית, ולקרות אותו פעם אחת בבוקר, ובערב, בכוונה שלימה, ואני ערב!''.
הרב חיים פלאג'י, בספרו ''כף החיים'' כותב: ''ובספר מ''צ כתב, דיכתוב פרשת הקטורת על הקלף או גויל בכתב אשורית כספר תורה, ויקרא בו, ויעשה לו סגולה, דהקטורת מעשיר, ומובטח לו דלא יופסק פרנסתו, ותמיד יהיה לו פרנסה טובה וכלכלה ברווח ולא בצמצום''.
No hay comentarios:
Publicar un comentario