domingo, 5 de julio de 2009
קטורת: פרשת השבוע - כי תשא - חלק שני / הרב אריה קרן: קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה (תשא ל-לד)
קטורת: מתוך מדרש תנחומא פרשת תצוה
מתוך מדרש תנחומא פרשת תצוה de EduPlanet Rectorate (daniEl I. Ginerman) - Sunday, 5 de July de 2009, 19:59 | |
http://kodesh.snunit.k12.il/tan/b0020.htm סימן טו ועשית מזבח מקטר קטרת. זה שאמר הכתךוב, שמן וקטרת ישמח לב (משלי כז ט), הכתוב הזה מדבר בהקדוש ברוך הוא ובישראל. כיצד. בשעה שהיה כהן גדול נוטל את הקטורת באותה מחתה ביום הכפורים ונכנס לפני ולפנים בבית קדש הקדשים, שכן כתיב, ולקח מלא המחתה גחלי אש (ויק' טז יב), מה כתיב שם, ונתן את הקטרת על האש לפני ה' וכסה ענן הקטרת (שם שם יג). מהו וכסה. לשון מחילה הוא, כענין שנאמר, כסית כל חטאתם סלה (תהל' פה ג). וכשהיה ענן הקטרת מתמר ועולה ופונה למעלה ונעשה כאשכול, היה יודע שנתכפרו עונות ישראל, שנאמר, אשכול הכפר דודי לי (שה"ש א יד). אם נעשה כאשכול ענן הקטרת והיה מתמר ועולה, היה יודע שנתכפר לישראל ושנתקבלו מעשיו. ואם לא כסה ענן הקטרת, היה יודע שהוא מת, שנאמר, וכסה ענן הקטרת את הכפרת אשר על העדות ולא ימות (ויק' טז יג). נמצאת אומר, שכהן גדול וכל ישראל מרתיתים בשעה שכהן גדול נכנס לפני ולפנים, עד שהיה יוצא משם בשלום. כיון שהיה יוצא, היתה שמחה גדולה בישראל שנתקבל ברצון, שנאמר, שמן וקטרת ישמח לב (משלי כז ט). שמן, זה כהן גדול שנמשח בשמן המשחה. וקטרת, אלו ישראל, שהיו רואין ענן הקטרת שהיתה מתמר ועולה והיו שמחין. הוי, שמן וקטרת ישמח לב. ומדבר בהקדוש ברוך הוא, שאמר הקדוש ברוך הוא לישראל, מכולכם אין לי אלא כהן גדול שנמשח בשמן המשחה, שנאמר, ויבדל אהרן להקדישו קדש הקדשים (דה"א כג יג), ואני שמח בו. וקטרת, אלו ישראל. אמר הקדוש ברוך הוא, מכל הקרבנות שאתם מקריבין, אין חביב עלי כקטרת. תדע, שכל הקרבנות כולן לצרכיהן של ישראל. כיצד. החטאת היתה באה על החטא, והאשם כן. העולה באה על הרהור הלב. השלמים אינן באין אלא לכפרה, שהן באין על מצות עשה. אבל הקטרת, אינה באה לא על החטא ולא על עון ולא על האשם, אלא על השמחה. הוי, שמן וקטרת ישמח לב. חביבה הקטרת לפני הקדוש ברוך הוא. תדע לך, שהרי דוד נתאוה להקטיר קטורת, שנאמר, עולות מחים אעלה לך עם קטרת אלים אעשה בקר וגו' (תהלים סו טו). וכן את מוצא, שלא נשתבחו קרבנות בעולם כקרבנות הנשיאים. ולמה. שהיו מקריבין קטורת תחלה בקרבנותיהם. שכן הוא אומר על כל אחד ואחד בקרבנו, כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת (במד' ז יד), ואחר כך פר אחד (שם שם טו), ולפיכך הקדוש ברוך הוא משבח קרבן של כל אחד ואחד מהן זה קרבן פלוני, זה קרבן פלוני, לומר, שערב לפניו והוא משבחן. וכן את מוצא באחז, שבטל את התורה וחתם בתי הספרים, שנאמר, צור תעודה חתום תודה בלמדי (ישעיה ח טז), ועבד עבודה זרה והרבה להכעיס. וכשמנה הקדוש ברוך הוא את כל מעשיו, אמר, אוותר לכל אלו, שנאמר, גם סגרו דלתות האולם ויכבו את הנרות וקטרת לא הקטירו ועולה לא העלו בקדש לאלהי ישראל, ויהי קצף ה' על יהודה וירושלים ויתנם לזעוה לשמה ולשרקה כאשר אתם רואים בעיניכם, והנה נפלו אבותינו בחרב ובנינו ובנותינו ונשינו בשבי על זאת (דה"ב כט ז-ט). מהול על זאת, על הקטרת. ראה כמה חביב הקטרת, שעל ידי הקטרת נעצרה המגפה. בשעה שאמר משה לאהרן, קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת, ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם (במדב' יז יא-יב). מהו החל. אמר רבי יהודה בר סימון, היה המלאך נוטל על סדר מרקחות, ולא היה מניח לא מת בין החיים ולא חי בין המתים, אלא על סדר, כענין שנאמר, החל הנגף בעם. וכמה דאת אמר, מהחל חרמש בקמה (דבר' טז ט), כשם שהקוצר קוצר על הסדר. מיד ויקח אהרן כאשר דבר משה וגו'. מצא למלאך עומד ומחבל, עמד אהרן כנגדו ולא היה מניחו לחבל, אלא ויעמוד בין המתים (במד' יז יג). אמר לו לאהרן, הניחני ואעשה שליחותי. אמר לו אהרן, משה שלחני, והקדוש ברוך הוא שלחך, והרי הקדוש ברוך הוא ומשה באהל מועד נלך אצלם. לא השגיח המלאך, עד שעצרו אהרן במתניו והוליכו, שנאמר, וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה (שם שם טו). מהו והמגפה נעצרה. אמר רבי יצחק, שנטל למלאך ועצרו. לפיכך כשבא משה ליפטר מן העולם, אמר, ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה מחץ מתנים (דבר' לג יא). ברך ה' חילו, יהא בריך יתיה חילא. ופועל ידיו תרצה, בקטרת שהיה בידו שכפר, שנאמר, ויתן את הקטרת ויכפר (במדב' יז יב). מחץ מתנים קמיו, שגפף את המלאך ועצרו. אמר רבי אבהו בשם רבי שמעון בן לקיש, כשראה אהרן למלאך מתריס כנגדו, נתן מחתה על פניו, שנאמר, ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך (דבר' לג י). להודיעך כמה קטרת חביבה. אמר רבי יצחק בן אליעזר, תדע לך, שנעשה המשכן וכל כליו ושחט את הקרבנות והקריבו וערך על המזבח וסדר את השלחן ואת המנורה ואת הכל, ולא ירדה שכינה עד שהקריבו את הקטורת. מנין. דכתיב, עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו (שה"ש ד טז). אמר הקדוש ברוך הוא, בעולם הזה על ידי קטורת הייתם מתכפרים. ואף לעתיד לבא כן, עולות מחים אעלה לך עם קטורת אילים אעשה בקר עם עתודים סלה (תהל' סו טו): |
קטורת: ברכת משה לשבט לוי
ברכת משה לשבט לוי de EduPlanet Rectorate (daniEl I. Ginerman) - Sunday, 5 de July de 2009, 19:22 | |||||||||||||
http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/dvrim/dm-33-0811.htmlברכת משה לשבט לוי מאת: אראל סגל, ללא הסמכה לפסיקת הלכה, לא עצבני, לא עיתונאי (erelsgl@gmail.com) לפני מותו, בירך משה את שבטי ישראל, וביניהם גם את שבט לוי (דברים לג8-11): " וללוי אמר: תומיך ואוריך לאיש חסידך; אשר ניסיתו במסה, תריבהו על מי מריבה. האומר לאביו ולאימו לא ראיתיו, ואת אחיו לא הכיר, ואת בניו לא ידע; כי שמרו אמרתך, ובריתך ינצורו. יורו משפטיך ליעקב, ותורתך לישראל; ישימו קטורה באפך, וכליל על מזבחך. ברך ה' חילו, ופועל ידיו תרצה; מחץ מתניים קמיו, ומשנאיו מן יקומון ". מעיון בברכה נראה, שחלק ממנה מכוון באופן אישי לאהרן הכהן, וחלק ממנה מכוון לכל שבט לוי, ויש כאן מבנה של טבלה (ע"ע כתיבה בטבלאות ):
|
קטורת: סדר פיטום הקטורת עם כוונות האריז"ל מתוך אתר ramhal.net
סדר פיטום הקטורת עם כוונות האריז"ל מתוך אתר ramhal.net de EduPlanet Rectorate (daniEl I. Ginerman) - Sunday, 5 de July de 2009, 19:17 | |
http://www.ramhal.net/doc/ktoret-site.pdf |
קטורת: תמרות עשן
תמרות עשן de EduPlanet Rectorate (daniEl I. Ginerman) - Sunday, 5 de July de 2009, 19:08 | ||||
http://www.tora.us.fm/tnk1/messages/ljon_jorj_ejn_0.htmlתימרות עשן מאת: אביתר כהן (evycohen@walla.com)
עשן |
קטורת: פרשת קרח עליה ג
פרשת קרח עליה ג de EduPlanet Rectorate (daniEl I. Ginerman) - Sunday, 5 de July de 2009, 19:05 | ||||
http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/bmdbr/prjt_qorx_3.htmlפרשת קורח - יום ג מאת: אראל סגל, ללא הסמכה לפסיקת הלכה, לא עצבני, לא עיתונאי (erelsgl@gmail.com) אל: פירושים וסימנים 7
כאמור ב מבוא לפרשת קורח , שלוש קבוצות חלקו על משה. בסוף היום השני, בני ראובן (קבוצה 1) נבלעו באדמה נבלעו באדמה, קורח (קבוצה 2) נעלם באופן מסתורי ( נראה שהוא נשרף באש והשאריות שלו נבלעו באדמה), ו250 הנשיאים (קבוצה 3) נשרפו באש. נראה לפי הפסוקים הבאים (יז 3 - 5) שהאש הזאת לא היתה עונש אלא תוצאה טבעית – כל מי שמקטיר קטורת בלי רשות נשרף באש; הנשיאים חטאו לעצמם ( החטאים האלה בנפשותם ) בכך שהקטירו קטורת בלי ציווי מפורש מה' (גם נדב ואביהוא נשרפו באש כשהקטירו לפני ה' "אש זרה אשר לא ציווה אותם" – ע' ויקרא י). אבל למחרת התלוננו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרון, וטענו נגדם (יז 6) אתם המיתם את עם ה'! אתם הרגתם את הנשיאים! יש כמה דרכים להסביר את הטענה שלהם (ראו אתם המתם את עם ה'!), אבל לכל הדעות הם הביעו הזדהות עם הנשיאים החוטאים, ולכן ה' כעס עליהם ואמר למשה ולאהרן (יז 10): הרומו מתוך העדה הזאת , ואכלה אותם כרגע . ברגע הבא החלה מגיפה בעם. משה לא רצה שה' ישמיד את עם ישראל, ולכן ציווה על אהרן (יז11): " קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטורת, והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם, כי יצא הקצף מלפני ה', החל הנגף! " . ואכן – זה פעל (יז 12 - 15): " וייקח אהרון כאשר דיבר משה, וירץ אל תוך הקהל, והנה החל הנגף בעם. וייתן את הקטורת, ויכפר על העם, ויעמוד בין המתים ובין החיים, ותיעצר המגפה... והמגפה נעצרה " (ראו עוד במאמר הקטורת שעצרה את המגפה). כאמור, התלונה של בני ישראל נבעה מהזדהות עם הנשיאים, וכפי שהוסבר ב מבוא – הנשיאים טענו שלא צריך להיות מעמד מיוחד לשבט לוי, כי כל העדה כולם קדושים . לכן לאחר שהמגפה נעצרה רצה ה' להוכיח לבנ"י שהנשיאים טעו, וששבט לוי אכן קדוש יותר משאר השבטים (ראו אות השקד). לכן אמר ה' למשה (יז16 - 20): דבר אל בני ישראל, וקח מאיתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאיהם לבית אבותם שנים עשר מטות, איש את שמו תכתוב על מטהו. ואת שם אהרון תכתוב על מטה לוי, כי מטה אחד לראש בית אבותם. והנחתם באוהל מועד לפני העדות אשר איוועד לכם שמה. והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח, והשיכותי מעלי את תלונות בני ישראל אשר הם מלינים עליכם . ואכן, למחרת (יז 23) " ויבוא משה אל אוהל העדות, והנה פרח מטה אהרון לבית לוי, ויוצא פרח ויצץ ציץ ויגמול שקדים ", בני ישראל ראו את זה והבינו ששבט לוי נבחר. בכך נסתיימו סוף-סוף כל שלוש המחלוקות, כמו שכתוב (יז 25) " ותכל תלונותם מעלי ולא ימותו ". ה' יציל את עמו ממחלוקת; ה' יברך את עמו בשלום. |
קטורת: ענין הקטורת מתוך אתר "שופר"
ענין הקטורת מתוך אתר "שופר" de EduPlanet Rectorate (daniEl I. Ginerman) - Sunday, 5 de July de 2009, 19:00 | |||||||||
http://www.shofar.net/site/ARDetile.asp?id=4443
|
קטורת: ענין מזבח הקטורת
ענין מזבח הקטורת de EduPlanet Rectorate (daniEl I. Ginerman) - Sunday, 5 de July de 2009, 09:33 | |
http://www.tora.us.fm/tnk1/sofrim/hagay/MZBX_HQFWRT.pdf |
קטורת: הלכות כלי המקדש פרק ב
הלכות כלי המקדש פרק ב de EduPlanet Rectorate (daniEl I. Ginerman) - Sunday, 5 de July de 2009, 09:28 | |
http://www.mechon-mamre.org/i/8202.htmהלכות כלי המקדש פרק בא הקטורת נעשית בכל שנה ושנה; ועשייתה מצות עשה, שנאמר "ואתה קח לך סמים . . ." (ראה שמות ל,כג; שמות ל,לד). ונתפרשו בתורה ארבעה מסמניה--והן, "נטף ושחלת וחלבנה . . . ולבונה" (שמות ל,לד); ושאר סמניה, הלכה למשה מסיניי. [ב] ואחד עשר סמנין נאמרו לו למשה בסיניי, והם שעושין אותן במשקל מכוון; ומוסיפין עימהן בלא משקל מלח סדומית וכיפת הירדן, ועשב אחד שמעלה העשן, ולא היו יודעים אותו אלא אנשים ידועים, והוא היה הלכה בידם איש מפי איש. ב [ג] וזה הוא משקל אחד עשר סמניה: נטף ושחלת וחלבנה ולבונה, מכל אחד משקל שבעים מנה; והמנה, מאה דינרין. ומור וקציעה ושיבולת נרד וכרכום, מכל אחד שישה עשר מנה; קושט, שנים עשר מנה; קינמון, תשע מנים; קילופה, שלוש מנים. משקל הכול, שלוש מאות ושמונה ושישים מנה. ג שוחקין הכול הדק; ומוסיפין לה רובע הקב מלח סדומית, וכיפת הירדן ומעלה עשן כל שהוא. ומקטיר ממנה בכל יום על מזבח הזהב, מנה--שלוש מאות חמישה ושישים יום, כנגד ימות החמה. והשלוש מנים הנשארות--שוחק אותם ערב יום הכיפורים, דקה מן הדקה, עד שמוציא ממנה מלוא חופניו, להקטיר ביום הכיפורים. והנשאר, הוא מותר הקטורת שאמרנו בשקלים. ד נטף האמור בתורה, הוא עצי הקטף שיוצא מהן הצורי; והשחלת, היא הציפורן שנותנין בני אדם במוגמרות; והחלבנה, כמו דבש שחור, וריחו קשה, והוא שרף אילנות בערי יוון. וזה הוא שמות הסמנים בלשון ערבי--עוד בלסאן, ואצ'פאר טיב, ומיעה, ולבאן, ומסך, וקציעה, וסנבל אלנארדין, וזעפראן, וקסט, ועוד, וקשר סליכ'ה, וענבר. ה כיצד מפטמין את הקטורת: מביא תשעת קבין בורית כרשינה, ושף בה את הציפורן; ואחר כך שורה את הציפורן, באחד ועשרים קב של יין חזק ביותר; ואחר כך שוחק כל אחד ואחד מן הסמנים בפני עצמו הדק, וכשהוא שוחק אומר, היטב הדק הדק היטב, כל זמן ששוחק; ומערב הכול. [ו] וכל מעשיה בקודש בתוך העזרה, ומשל הקדש; והמפטם את הקטורת מן החולין, פסולה. ו [ז] פעמיים בשנה היו מחזירין אותה למכתשת. בימות החמה, היו מפזרים אותה כדי שלא תתעפש; ובימות הגשמים, צוברין אותה כדי שלא יפוג ריחה. [ח] נתן לתוכה דבש כל שהוא, פסלה; חיסר אחד מסמניה--חייב מיתה, שהרי נעשית קטורת זרה. פיטמה מעט מעט במתכונתה, כשרה--אפילו פיטם פרס בשחרית, ופרס בין הערביים. ז [ט] העושה קטורת מן אחד עשר סמנין אלו, לפי משקלות אלו, כדי להריח בה, ואף על פי שלא הריח--חייב כרת על עשייתה, אם עשה במזיד; ובשוגג, מביא חטאת קבועה: אף על פי שלא עשה המשקל כולו, אלא חצייו או שלישו, הואיל ועשה לפי משקלות אלו, חייב--שנאמר "במתכונתה, לא תעשו לכם . . . איש אשר יעשה כמוה, להריח בה--ונכרת, מעמיו" (שמות ל,לז-לח). ח [י] עשה להתלמד בה, או למוסרה לציבור--פטור; הריח בה, ולא עשיה--אינו חייב כרת, אלא דינו כדין כל הנהנה מן הקודש: לא חייבה תורה כרת, אלא לעושה במתכונתה להריח בה. ט [יא] מזבח הזהב שבהיכל--עליו מקטירין הקטורת בכל יום, ואין מקריבין עליו דבר אחר; ואם הקטיר עליו קטורת אחרת שאינה כזו, או שהקטיר עליו קטורת כזו שהתנדב אותה יחיד או רבים, או הקריב עליו קרבן, או הסיך נסך--לוקה, שנאמר "לא תעלו עליו קטורת זרה, ועולה ומנחה . . ." (שמות ל,ט). י [יב] בעת שמוליכין את הארון ממקום למקום, אין מוליכין אותו לא על הבהמה, ולא על העגלות; ולפי ששכח דויד ונשאו על העגלות, נפרץ פרץ בעוזא. אלא מצוה לנוטלו על הכתף, שנאמר "כי עבודת הקודש עליהם, בכתף יישאו" (במדבר ז,ט). יא [יג] כשנושאין אותו על הכתף, נושאין פנים כנגד פנים, ואחוריהם לחוץ, ופניהם לפנים. ונזהרין, שלא יישמטו הבדים מן הטבעות: שהמסיר אחד מן הבדים מן הטבעות--לוקה, שנאמר "בטבעות, הארון, יהיו, הבדים: לא יסורו, ממנו" (שמות כה,טו). |
קטורת: הקטורת שעצרה את המגפה
הקטורת שעצרה את המגפה de EduPlanet Rectorate (daniEl I. Ginerman) - Sunday, 5 de July de 2009, 09:26 | ||||
http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/bmdbr/hqtort.html הקטורת שעצרה את המגפה מאת: אראל סגל, ללא הסמכה לפסיקת הלכה, לא עצבני, לא עיתונאי (erelsgl@gmail.com)
לאחר מכן התלוננו כל בני ישראל על משה ואהרן, וטענו נגדם: " אתם המיתם את עם ה'! ". יש כמה פירושים בקשר לכוונה של בני-ישראל; אך כתוצאה מתלונה זו התחילה מגפה שכמעט וכילתה את כל עם ישראל (במדבר יז 9 - 13): " וידבר ה' אל משה לאמור: "הרומו מתוך העדה הזאת ואכלה אותם כרגע!". ויפלו על פניהם. " אולם המגפה נעצרה בזכות מעשה-גבורה של אהרן: " ויאמר משה אל אהרון: "קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטורת, והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם, כי יצא הקצף מלפני ה', החל הנגף". ויקח אהרון כאשר דיבר משה, וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם, ויתן את הקטורת ויכפר על העם. ויעמוד בין המתים ובין החיים, ותעצר המגפה. "
הסיפור הזה תמוה ביותר: איך ידעו משה ואהרון שהקטורת תעצור את המגיפה? אמנם, מצאנו במקומות רבים בתורה שמשה עשה ניסים ונפלאות, אבל בכל המקומות האלה - או שהוא קיבל ציווי מפורש מה' לעשות מעשה שיגרום לנס, או שהוא התפלל אל ה' וביקש ממנו שיעשה נס. וכאן משה לא מקבל ציווי וגם לא מתפלל, אלא אומר לאהרון - על-דעת עצמו - שיקטיר קטורת. והדבר הכי מפתיע הוא, שזה עובד - והמגיפה אכן נעצרת! תשובות
1. תשובות ע"פ המפרשיםע"פ חכמי התלמוד ( שבת פט., הובא גם ברש"י), משה למד את הסוד הזה (שהקטורת עוצרת מגיפות) ממלאך-המוות. הם לא מביאים ראיה לדבריהם, פרט לראיה על דרך השלילה - " אי לאו דאמר ליה - מי הוה ידע? ". רש"י ועוד מפרשים שמו לב למסר החינוכי שיש בכך שהקטורת עוצרת את המגיפה: " לפי שהיו ישראל מליזין ומרננים אחר הקטורת לומר סם המוות הוא... אמר הקב"ה תראו שעוצר מגיפה הוא והחטא הוא הממית ". אבל זה עדיין לא מסביר איך משה ידע מראש שהקטורת תעצור את המגיפה.
2. הקרבה עצמית / אראל סגלטענתם של בני-ישראל " אתם המיתם את עם ה'! " מראה, שהם לא האמינו שהנשיאים נשרפו בגלל שהקטירו קטורת בלי ציווי; הם חשבו שמשה ואהרון עשו משהו שגרם למותם של הנשיאים, אולי שמו אבק שריפה בקטורת שלהם; הם עדיין חשבו ש" כל העדה כולם קדושים ", לכולם מותר להקטיר קטורת ולכולם מותר להיות כהנים. בדברים האלה בנ"י הביעו הזדהות עם הנשיאים, ולכן גם הם היו ראויים למות - בדיוק כמו קורח ועדתו. וזו הסיבה שהתחילה המגיפה בעם. ברגע זה אהרון רץ אל תוך העם והקטיר קטורת. אבל כפי שאמרנו קודם, ה' לא ציווה על אהרון באותו רגע להקטיר קטורת: " שהיה חוץ לזמנו וחוץ למקומו... " (אור החיים על פסוק 12) . ולכן, למעשה, אהרון הקטיר קטורת בלי ציווי מפורש מה' - הוא עשה בדיוק אותה עבירה שעשו הנשיאים! למעשה, לא אהרן עשה את העבירה אלא משה רבנו, שאמר לו " קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטורת " למרות שה' לא ציווה עליו! המעשה הזה של משה כביכול העמיד את ה' ית' ב"דילמה": אם הוא הורג את בנ"י בגלל שהם מזדהים עם הנשיאים - הוא צריך להרוג גם את משה, כי גם הוא מזדהה עם הנשיאים. ואם ה' לא רוצה להרוג את משה - הוא כביכול "חייב" להפסיק את המגיפה!
זו לא הפעם הראשונה שמשה משתמש באמצעים כאלה. כבר בחטא-העגל אמר משה אל ה' (שמות לב 32): " ועתה אם תשא חטאתם; ואם אין -- מחני נא מספרך אשר כתבת! " כלומר : אם אתה לא סולח לבנ"י על חטאתם - מחק אותי מספר החיים - תהרוג אותי! (ראו רשב"ם, רמב"ן ועוד) . גם במקרה שלנו קרה דבר דומה: במעשה שעשה משה הוא בעצם אמר כלפי ה': "אם אתה לא מפסיק את המגיפה - תצטרך להרוג גם אותי, כי אני מזדהה איתם!". ובזכות ההקרבה-העצמית הזאת של משה - נעצרה המגיפה.
3. משה רצה שבנ"י ישנו את היחס לאהרן / אראל סגל
בשמות יז 8 מסופר " ויבוא עמלק ויילחם עם ישראל ברפידים ". גם שם, כזכור, בנ"י הצליחו לנצח באופן מוזר – " כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל ". שם הפירוש המקובל הוא, שכאשר בנ"י ראו את ידיו של משה מורמות כלפי מעלה – התחזקה בהם האמונה בה' ובזכות זה הם התגברו. יותר מזה: הסיבה למלחמת עמלק היתה שבנ"י לא האמינו בה' ואמרו (שמות יז 7) " היש ה' בקרבנו אם אין? " ולכן כאשר בנ"י האמינו בה' הם תיקנו את החטא שגרם למלחמה ולכן הצליחו לנצח בה. נחזור לפרשה שלנו. בפרשה שלנו הסיבה למגיפה היתה שבנ"י אמרו " אתם המיתם את עם ה' ", ובמיוחד – הם חשדו באהרן, שכשהוא הקטיר את הקטורת הוא גרם בזה למותם של 250 הנשיאים. משה קיווה, שכאשר בנ"י יראו את אהרן רץ לתוך המגפה עם הקטורת - הם ישנו את היחס אליו; הם יגידו 'איזה גיבור אהרן! הוא מוכן לרוץ לתוך המגפה ולהקטיר קטורת רק כדי להציל אותנו!' בכך הם יתקנו את החטא שגרם למגפה והמגפה תיעצר.
4. משה למד מפרשת אחרי-מות / ע"פ סיגליהמשה למד את זה מהפרשה שנאמרה לו (ויקרא טז 1) " ...אחרי מות מות שני בני אהרן ". באותה פרשה נאמר לו שאהרון צריך לתת " את הקטורת על האש לפני ה'; וכיסה ענן הקטורת את הכפורת אשר על העדות ולא ימות ": אהרן צריך להקטיר קטורת לפני ה' כדי שלא ימות כמו שמתו בניו. לפי זה, הקטורת היא כמו 'קמיע': אי אפשר להבין איך בדיוק היא פועלת - אבל היא פועלת. |